התעללות רגשית בזוגיות
במאמר זה אני פונה בלשון זכר אל המתעלל ובלשון נקבה אל קורבן ההתעללות, למרות שאינני חושבת שהבעיה הינה מגדרית, אלא אישיותית, ומתעלל רגשית יכול להיות גבר או אישה. ובכל זאת אני בוחרת בלשון זכר למתעלל משום שמטופלות שלי שהיו בעמדת הקורבן מהוות את המקור לכתיבת מאמר זה.
כמו לכל תופעה רגשית גם להתעללות רגשית יש דרגות. ברמות הנמוכות אפשר בקלות רבה יותר להעלות למודעות של שני הצדדים ולטפל. ברמות גבוהות יותר של התעללות, באופן טבעי, יהיה קשה יותר לטיפול ושינוי.
התעללות רגשית בזוגיות זו תופעה נפוצה ומכאיבה. בתוך המקום שאמור להיות בטוח ושקט אנחנו חווים סיוט מתמשך של פחד, התמודדות עם אובדן הערך העצמי, בלבול זהות, דיכאון ומתח נפשי שלא נגמר. התעללות רגשית בשונה מהתעללות פיזית לא משאירה צלקות על הגוף הפיזי אלא בנפש שלנו.
מה זה התעללות רגשית בזוגיות?
ההתעללות הנפשית לובשת צורות כה מעודנות וסמויות מן העין עד כי הקורבנות, אלה החיות בתוך האכזריות הזו אינן מודעות לה ובעצם משתפות פעולה עם ההתעללות לאורך שנים ארוכות. הקורבנות של האלימות הנפשית הינם בבחינת "מתים מהלכים". התעללות נפשית הורסת את קורבנותיה מבפנים הרס רגשי ופסיכולוגי.
התעללות רגשית נעשית ע״י מגוון התנהגויות, אישה או איש שנמצאים בתוך מערך תופת שכזה מכירים את תקופות השקט והפיוס ו״החרטה״. בתקופות אלו המתעלל יאמר כי אוהב את בת זוגתו, או אפילו מעריץ אותה, יאמר שהוא פועל מתוך חולשה, ומצטער על מעשיו. הקורבן בתקופות אלו מרגישה טוב יותר אולי אפילו תחושת כח – כי סוף סוף המושכות בידיה. אבל בתוך תוכך את יודעת שזה יחזור, יתכן וזה יהיה בלתי צפוי ואת בתוך תוכך חרדה מפני הרגע הזה, מפוחדת לזוז.
התעללות רגשית בזוגיות היא רפטטיבית כלומר חוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב. זו אינה התפרצות חד פעמית, זו דרך חיים.
בהתחלה כאשר הביקורת והשיפוטיות והאיומים מתחילים את מנסה להשתפר אולי באמת יש משהו בדבריו ואת מנסה להיות יותר טובה ולהתאים את עצמך לדרישות שלו. הרי אני לא מושלמת וכן יש משהו בדבריו. אבל הדרישות לא מפסיקות והן גם לא לגמרי ברורות – די מעורפלות. משהו בך לא בסדר לא בדיוק ברור מה, זה משהו בך במי שאת שלא בסדר, ואת ממשיכה לנסות ולהשתפר.
במקביל את מרגישה רעה ופוגעת כי המתעלל יטיח בך ברגע שתתפני לצרכיייך שלך – שאת פוגעת בו ובנפשו הרכה. את אינך מבינה שאין זה משנה עד כמה את מתאמצת, חוסר יכולתך לרצות את בן זוגך אינו נתפס על ידו כתוצאה של דרישותיו הבלתי-סבירות, אלא כתוצאה של חסרונותייך וכשלונותייך – את לא בסדר וכך היה תמיד וכך יהיה תמיד! השגיאות שאת עושה כביכול מנופחות מעבר לכל פרופורציה. את חושבת שאת חזקה ויכולה לעמוד בזה, ״קטן עליי״ או ״אני חזקה״ אבל בפועל זה מצטרף, הימים החודשים השנים ובסופו של דבר את מוחלשת – ריקה מבפנים.
נשים החיות בהתאכזרות נפשית
נשים שחיות בתוך התאכזרות נפשית אט אט מאבדות את הכבוד העצמי שלהן כבן אדם, מגיעות למצבים משפילים ומקטינים. בעצם קשה יותר לעזוב את בן הזוג כאשר האלימות היא רגשית-פסיכולוגית מאשר אלימות פיזית. שכן את האלימות הפסיכולוגית לא רואים בעין. העובדה שאנחנו לא רואים כלומר אין ״פנס בעין״ או ״כחול ביד״ מאפשרת לך להכחיש שאכן היה מעשה אלים. ההכחשה שלך בעצם תורמת לכך וזה חלקך באלימות בבית.
אחת התופעות האופייניות להתעללות נפשית היא ההסלמה. בדרך כלל קשה לזהות את הרגע או האירוע שבו נבין כי אנו עוברים התעללות רגשית. בדרך כלל זהו תהליך איטי ומדורג שאפשר לאמר לפחות בהתחלה: ״ככה זה בזוגיות״. מי שמצוי בתוך מערכת כזאת חסר את הפרספקטיבה הדרושה כדי להבחין שמה שמתרחש כאן הוא לא בסדר. ייתכן וזה נתפס כאוסף של ארוכים שאין כל קשר בינהם.
בהתעללות בתוך דינמיקה זוגית התחושה היא מתחת לפני הדברים תחושה של התקפה! זו התקפה שקשה להבחין בה לדוגמא: אם המתקיף נעלב כל הזמן – את הפוגעת וצריכה להתנצל כל הזמן – גם זו התקפה. ההתקפה יכולה להופיע בעוד צורות מתעתעות: פרצופים, מבטים משפילים ובלתי מרוצים, ברוגזים ארוכים. האקלים הוא של דיכוי – את לא באמת יכולה להיות את אלא רק אם את מרצה אותו ואת דרישותיו. אקלים של פחד – אם לא אהיה מה שהוא מבקש אחטוף שתיקה של יומיים, ברוגזים, קיטונות, אז עדיף שארצה אותו עדיף שלא אביע את דעתי.
לקורבן ההתעללות הנפשית אין הרבה אפשרויות תגובה. אפשרות אחת היא הכניעה: הכניעה אינה מביאה הקלה, מפני שהמתעלל מוצא דרכים חדשות להצר יותר ויותר את מרחב המחיה הנפשי של בת זוגתו עד שאת מתחילה לערער על עצמך, על מחשבותייך, רצונותייך. הדבר המתסכל הוא כי כל פעם שתחשבי כי זהו עכשיו הבנת עכשיו הבנת מה הוא מבקש והוא לא יכעס יותר ואז קורה דבר מתסכל במיוחד:הוא מצא על מה לכעוס!
התעללות רגשית בזוגיות מטרתה לבטל אותך. את חפץ המשתמשים בוא להוצאת כעסים וזעם ושנאה, את חפץ המשתמשים בו לעינוג ופינוק, את כלי קיבול של ההשלכות המטורפות של בן הזוג שלך! ההתעללות הרגשית מחבלת בכבודך העצמי ובערך העצמי שלך! את יכולה להעמיד פנים שאת חזקה אבל זו חזקה למראית עין בלבד מבחוץ ולא מבפנים, את כלי משחק שמצליח איכשהוא לעמוד בזה.
התירוצים שלך לשיתוף פעולה עם המתעלל רגשית הם רבים ראשיתם פחד. את מבינה כי תאלצי להיפרד אולי לפרק משפחה אולי להיות במקום כלכלי לא נח . תירוץ נוסף רחמים: הוא מסכן אני החזקה. הוא החולה אני הבריאה והחזקה. האמנם?
מעגליות ההתעללות הרגשית
בכל זוגיות, כמו בכל קשר קרוב יש מצע להתעללות. בין הורים לילדים לדוגמא. איך נבחין מתי הקשר מתעלל? הרי לפעמים בזוגיות אנחנו ״מוציאים את העצבים״ אחד על השני, ״יורדים ״ אחד על השני. איך נבחין בין קשר בריא שבו יש מתחים ודרכים שונות ולגיטימיות לעבד מתחים אלו, מריבות בזוגיות הן בריאות, לבין קשר שבו יש התעללות רגשית.
ראשית אם אתם חושדים שמשהו לא בסדר תתייעצו עם איש מקצוע. לא קל לאבחן את איכות הקשר וגם לאנשי המקצוע יקח זמן מה לאתר את הבעיה האמיתית.
זה נכון מאוד שלטנגו צריך שניים. כלומר את משתפת פעולה עם הקשר החולה. יש בך חלק שמכחיש את המציאות, את מוותרת לו, החלק המכחיש בך חושב שאת חזקה ואת עומדת בזה ולכן זה בסדר, יש בך קול שאומר "זה יעבור" יש בך חלק שאולי אפילו מרוויח מכך – שהרי הוא כל פעם מתרפס חזרה. השאלה היא אם בסופו של דבר אלו החיים שאת רוצה לחיות. קשר שכזה לא יכול להתפתח ולצמוח כי הוא חולה. זהו קשר תקוע שחוזר על אותו הדפוס שוב ושוב. שלא לדבר על השפעת הקשר החולה על הילדים במשפחה.
המעגליות הינה בחוסר היכולת שלך לבחור לעצמך חיים יותר טובים, לקחת אחריו על חייך, להגיד ״לא מתאים לי״ חוסר היכולת שלך להביע מחאה. ההזדהות עם התוקפן – זו ההזדהות עם הביטול העצמי. התוקפן בשיטותיו המאניפולאטיביות אומר שהוא אוהב אותך – זו לא אהבה – זו שליטה ואת משתפת עימה פעולה.
משום שאת ממלאה את הצרכים האמיתיים שלך בצרכים שלו, אין יותר אני – יש הוא. את מנותקת מההזדהות שלך מהצרכים הלגיטימיים שלך (לשינה, מנוחה, כבוד עצמי, התפתחות וכו) – ואת רואה רק אותו. את, ביחד איתו מכחידה את עצמך ומגנה את עצמך ואת צרכייך.
בקשר כזה אין באמת חיים של התפתחות וצמיחה כבוד והערכה – יש רק הישרדות
איך יוצאים מזה?
שלב ראשון צריך לזהות את הבעיה ולקרוא לה בשם. בשלב השני צריך או להבריא את הקשר בטיפול זוגי ובשביל זה צריך שניים כלומר שני הצדדים חייבים להשתנות או להחליט על פרידה. בכל מקרה אלה הם דפוסים מורכבים וקשים ודורשים זמן עבודה טיפולית ממושך. שני הצדדים צריכים לוותר על מרכיב אישיותי שהגדיר אותם שנים. הקורבן על היותו נפגע, חלש מסכן. התוקפן על היותו צודק ושתלטן.
- I just wanted to thank you from the bottom of my heart for everything that you have done for me L