אשמה
האדם האשם
במאמר זה אני פונה לאלו מבני האנוש אשר סובלים מרגשות אשם מאסיביים המלווים אותם בכל צעד ושעל בחיים. זהו סבל, סבל שמצמצם את ההתנהגות שלנו מעיק ומכביד ולא מאפשר לפתח מערכות יחסים אותנטיות. כל מפגש אנושי יכול לגרום לעינוי נפשי. מצד אחד אנחנו מרגישים לא בסדר, רעים ופוגעניים מצד שני בתוך תוכנו עמוק עמוק בפנים מוחבא ומוסתר האני האמיתי שלנו שיודע שגם לנו מגיע להרגיש טוב עם החלטותינו בלי להרגיש אשם. זה הזמן לפנות לטיפול. ולשנות את דפוסי האשמה.
תחושת אשמה מוכרת לכולנו. אנו מרגישים לא בסדר כאילו עשינו משהו רע. כאשר חברינו, בעלינו ונשותינו, הורינו וילדינו לא מרוצים ממשהו, הם גורמים לנו להרגיש אשמה, זה באשמתינו, אני כנראה עשיתי משהו לא בסדר, יכולתי יותר, אני באמת יכולה יותר (הרי תמיד אפשר יותר). כדי לעורר את רגשות האשם מספיק מבט מסויים, דלת נטרקת, או טון לא נעים. מיד תרגישו מוצפים ברגשות אשם אפילו כשאין כל סיבה להרגיש כך!!! רגשות האשם יחוללו את הסערה בתוכינו ונרגיש רע/ פשוט רע.
לאדם האשם קשה להגיד את רצונו. לדוגמא חברים הזמינו אותך ולא "בא לך" ללכת. התגובה האוטומטית תהיה להמציא תירוץ כדי להתחמק. אתה משקר כדי לא לפגוע ברגשות החבר ובו בזמן להרגיש נוכל ושקרן. סתם להגיד לא בא לי יכול לגרום לך לסבל נוראי. מה הם יחשבו עליי, איך הם ירגישו, איזה מין חבר אני, אי אפשr לסמוך עליי, עכשיו כועסים עליי ומאוכזבים והנה האדם האשם יכנס עוד יותר לקונכיה שלו (תגובת בריחה – flight). לאדם האשם קשה לו להגיד לא! לא מתאים לי! ואנו פועלים מ"לא נעים לי". "לא נעים לי" מוביל את חייכם. לא נמאס לכם?
איך נוצרות תחושות אשמה?
אחד ההסברים לכך הוא החינוך והחיברות שאנו עוברים כבני אנוש החיים בתוך חברה מסויימת. כולנו נולדים עם היכולת לחוש רגש אשמה מכיוון שזהו רגש האמור לאפשר לנו לחיות בתוך חברה. החשיבה הפרודיאנית היא כי אם היינו משחררים את דחפינו ויצרינו לחופשי אזי היינו רוצחים, גונבים ומתנכלים לזולת. רגש האשמה אמור לשמור עלינו מלעשות ככל העולה על רוחינו. אבל מרכיב בריא זה יצא מאיזון, משתלט על כל החוויה שלנו ואין אנו יכולים לפעול כפי רצונינו.
יש הורים ומחנכים המגבירים את רגשות האשמה בדרך החינוך שלהם: "את ילדה רעה", "אני מתבייש בך". יש הורים המחנכים להרגיש אשם, לא בסדר, וחרד. מצפים מאיתנו שנתנהג בדרך מסויימת ואם איננו מתנהגים כך אנו "ילדים רעים".
כילדים אין לנו את היכולת לנפות, ואין לנו את היכולת לא לקחת פנימה. אנו לוקחים הכל פנימה ומקבצים לתוך עצמינו. ילד שאימו דחתה אותו לדוגמא, יחווה עצמו כרע ואשם ולא את אימו כרעה. לעומת זאת הילד שאימו מתפעלת ממנו יחווה עצמו כטוב).
איך מפסיקים להרגיש אשמה?
בתהליך טיפולי נייצר הבנות והרגשות שונות לגבי עצמינו ולגבי העולם סביבנו.
נבין כיצד אחרים יכולים לשלוט בנו שליטה סמויה על ידי מניפולציות רגשיות וכיצד לא להיות מושפע ממניפולציות אלו. נבנה את היכולת הנפשית להגיד לסביבתך "די לרגשי" או לא להיות ושפע מהריגשי המופעל עליך. איש לא יכול להשפיע על רגשותיך או על התנהגותך אם אינך מאפשר לדבר זה להתרחש.
נפנים את הזכויות הבסיסיות שיש לנו כבני אדם עצמאיים. הזכות הבסיסית להגיד לא! לא מתאים לי! גם אם האחר מאוד מאוד רוצה דבר מה.
נבין כי כדי להיות אדם עצמאי המחליט על חייו יש לקחת אחריות על מעשינו. ואם אנו שלמים עם מעשינו ותוצאות התנהגותינו, אף אחד אחר לא יכול לשפוט אותנו. ונלמד לא לתת לאחר לרמוס את ההחלטות שלנו.
כמו כל תהליך טיפולי זה דורש זמן ומאמץ מנטאלי ובסופו של דבר התנהגותי. אני מלווה אותך, תומכת, ומבינה אותך ואת עולמך הפנימי האמיתי ונותנת תוקף למי שאתה. זו ההתחלה של התהליך!
- הגעתי אלייך כאדם חרד מפחד וחסר ביטחון. והיום אנו מסיימים תהליך חשוב עבורי שאני יוצא ממנו אדם אחר… א.