משמעות החיים – מהי

המשימה המרכזית של האינדיבידואל בתרבות הנוכחית שאנו חיים בה היא להשתמש בחומרי הגלם שלנו כדי לעצב מהם יצירת חיים קוהרנטית. יצירת חיים קוהרנטית יכולה להיות כל דבר שאת או אתה מחליטים לגבי חייכם. יש כאלה שיבחרו בקריירה, יש מי שיחפצו לא לפתח קריירה כלל, יש מי שיחליטו להביא הרבה ילדים לעולם ויש מי שלא ירצו ילדים כלל. אין נכון או לא נכון בהחלטות מעין אלו. אלא יש מה האמת הפנימית של כל אחד ואחת מאיתנו לגבי חייו. אתם התסריטאים והבמאים של הסרט שנקרא חייכם.

מהות חיינו אינה נקבעת ע"פ מוצאך האתני, הדתי, הגזעי או המגדרי אלא כל אחד מאיתנו מחליט עבור עצמו מה הן התמות המרכזיות של חייו, מה אני רוצה לפתח ומה לא, מה חשוב לי, ומה לא והיכן לשים דגש והיכן לא. וכל זאת, כמובן, בהתחשב ביכולות האמיתיות של כל אחד ואחת כוחות אמיתיים ולא המדומיינים.

חומרי הגלם אלו התנאים המוקדמים הביוגרפיים, ביולוגיים  וההיסטוריים של כל אחד ואחת. חלקם משרתים את הגשמת הפוטנציאל ואת חלקם אבחר לדחות כדי לעצב את חיי כפי שהייתי רוצה. כמובן שמדובר במשימת חיים! לעיתים מפרכת ומתסכלת.

לחיות בפנטזיה של עצמי זה לא נחשב לחיות באמת. בתרבות שלנו כיום יש נטייה להפריז במסר שאם רק תרצה תוכל הכל. לא, זה לא נכון. יש מגבלות לכל אחד. וגם המציאות הינה כזו שהיא מגבילה אותנו משום שיש תחרות. את המגבלות צריך להבין ולקבל, ולהתאים את עיצוב החיים ומימוש הפוטנציאל על פי מגבלות אלו.

איך נדע מה המגבלות שלנו? ידיעה עצמית אמיתית על המסוגלות ועל המגבלות שלנו היא שנדרשת. לראות את מגבלותינו נכוחה. אמר אפלטון עוד לפני הספירה: דע את עצמך!  מודעות עצמית הינה מתכון לחיים בריאים ומאוזנים וגם את הכוחות והיכולות שלנו יחד עם הפוטנציאל שעוד לא התממש יש לראות נכוחה. רעיון ה״קבלה העצמית האקטיבית״ (שטרנברג, 2010) מאפשר תפיסה חיובית של העצמי על חולשותיו וכוחותיו. הרעיון הוא שמה שניתן לשינוי ושווה את המאמץ נשקיע בו נתאמץ ונקדם.

אנשים מגיעים לטיפול בחלק מהמקרים כאשר אינם מצליחים להשיג את מטרותיהם, אינם מצליחים לעצב את חייהם, והם מתוסכלים ועצובים וכועסים. לכל אחד ואחת מאיתנו יש ״בליינד ספוט״ כלומר היכן שאין אנו מודעים לעצמינו. אחד לא רואה את עצמו במידותיו האמיתיות ומפריז ביכולותיו. השני לא רואה את כוחותיו וממעיט ביכולותיו. האחד כרוך אחר פנטזיה שאי אפשר לממש שכן חומרי הגלם אינם מספיקים. האחר לא רואה כלל את חומרי הגלם שלו ולא מאמין בהם. יש מי שאינו מסתכל כלל על החיים של עצמו כמשהו שאפשר לעצב או לכוון ועסוק בהישרדות בחיי היומיום.

בטיפול יש את המקום והזמן והפניות לחשוב ביחד לאן את או אתה רוצים לנווט את חייך, מה הדברים החשובים לך בחיים וכיצד מגשימים בעזרת חומרי הגלם האמיתיים – את הפוטנציאל שלך.