EMDR

שיטת טיפול ייחודית בטראומה מצטברת ובפוסט טראומה:

EMDRּ

Eye Movement Desensitization Reprocessing (הקהיה ועיבוד מחדש ע"י תנועת עיניים). טכניקה זו הומצאה על מנת לטפל בפוסט טראומה.

כאשר מתרחש ארוע קשה, הוא מציף את מערכת העצבים ולעיתים ננעל במח, יחד עם התמונות, הקולות, המחשבות והרגשות שהתרחשו בזמן הארוע. ארוע שכזה משפיע עלינו בצורה שלילית לאורך זמן משאיר שרידי זיכרונות על נפשנו – ונקרא ארוע טראומטי.  השרידים הללו מתקבעים בדפוסי החשיבה והרגש שלנו ובאישיותנו ואנו פועלים תחת השפעתם אם במודע ואם לאו. האירוע שיצר זיכרון הופך לחלק מה database הכללי שלנו. זיכרון שלא אופסן כראוי ממשיך להשפיע עלינו. רמת ההשפעה של הזיכרון על התנהגותנו ,ועוצמת הסימפטומים אשר הוא מייצר יקבעו האם אנו סובלים יגדירו מפוסט-טראומה. לעומת זאת זיכרון שעבר עיבוד אדפטיבי, לא מפעיל אותנו יותר ולא מייצר סימפטומים פוסטטראומטיים. לדוגמא: אם עברנו תאונת דרכים קשה ואנו לא מסוגלים לעלות על הרכב ולנהוג יותר כלומר אנו נמנעים מפעילות זאת ויש לנו זיכרונות מפחידים מהתאונה (פלאשבקים) אזי אנו סובלים מפוסט טראומה. אבל אם עברנו תאונת דרכים, ומהר מאוד יכולנו לחזור לשגרה, מבחלי שזה מעורר בנו זיכרונות קשים, איננו סובלים מפוסט טראומה. בכל שיטות הטיפול (דינאמי, קוגנטיבי-התנהגותי) אנו מעבדים מחשבות רגשות ואירועים. גם בטיפול ע"פ EMDR המטרה היא לשנות את האופן בו אירועים מאופסנים בזיכרון שלנו, כך שלא ייצרו לנו סימפטומים, והפעם בליווי טכניקה ייחודית. טכניקה זו נשענת על היכולת הטבעית של מעבד הנתונים שלנו, המח, לעבד מחדש באופן טבעי אירועים מהעבר, מההווה ומהעתיד כלומר אירועים שאנחנו מדמיינים שיקרו.

את השיטה אפשר לבצע באופן בלעדי או לשלבה בין שיטות טיפול נוספות.

בטיפול ב EMDR יוצרים תגובה מוחית ייחודית שמאפשרת אינטגרציה בין צד ימין של המוח וצידו השמאלי (גירוי בילטראלי). למה חשוב עיבוד בין שני צדי המח? הצד הימני מעבד נתונים שאינם ורבאליים והוא רושם רגשות ותחושות גופניות (חרדה, עצב, מועקה) הצד השמאלי מעבד ורושם מחשבות ("אני נחות", "אני חסר אונים"). על ידי פעולת העיניים (הזזת העיניים מצד לצד) אנחנו מאפשרים עיבוד נתונים מחדש מאוזן יותר ואדפטיבי יותר. נשמע מוזר נכון? איך תנועת עיניים עוזרת לנו לעבד נתונים ולהיפטר מרגשות שליליים?

ילד בכיתה ג' מרים את האצבע לשאלת המורה בשיעור חשבון ועונה תשובה לא נכונה. המורה מגחכת או אומרת משהו משפיל והילדים בכיתה צוחקים. אין ספק שלילד הממוצע זהו אירוע המשפיע על רגשותיו ומסקנותיו. ובואו ונמשיך את הסיפור ונניח כי הילד אינו מספר לאמא או אבא את מה שאירע בבית הספר. כמו שאנחנו מכירים את מעבד הזיכרון הפרטי שלנו, אירוע זה שהייתה לו השפעה, ירשם בזיכרון בצורה לא אדפטיבית. כלומר גם רגשות שליליים כמו מועקה, תסכול, בלבול, השפלה ירשמו בזיכרון, וגם מחשבות מכלילות ומעוותות כמו לדוגמא: "אני טיפש" או "עדיף לא לדבר מול אנשים". כל אחד ומערכת ההתניות שלו. זיכרון זה משפיע וישפיע על הילד והאיש המבוגר מאותו הרגע ואילך.

החוקרים מניחים שכאשר אדם מוטרד מאוד, מוחו אינו מסוגל לעבד אינפורמציה באופן "בריא" ונורמאלי ורשמים נשמרים בזיכרון בצורה שאינה אדפטיבית. כלומר הילד בכיתה ג' לדוגמא רשם את הזיכרון תחת השפעתו המטרידה של האירוע, זיכרונות כאלו הינם בעלי השלכות שליליות מתמשכות על הדרך בה האדם רואה את העולם ומתקשר לאנשים אחרים, באופן שמפריע לחיי היום יום שלו.

לסוגים רבים של טיפולים נפשיים, מטרות דומות. יש מיגוון הסברים ליעילות השיטה. אחד מהם גורס שתהליך טיפול ה-EMDR דומה למה שקורה באופן טבעי במהלך חלימה או תנועות עיניים מהירות בעת שנת החלום (REM) מחקרים אחרים הראו שהקשב הכפול: מחד להזזת העיניים מאידך לזיכרון הנגוע, מאפשר עיבוד מחדש.

EMDR כולל מרכיבים נוספים מלבד הגירוי הבילטראלי אשר גם להם תרומה מכרעת ליצירת שינוי. לדוגמא השהייה לאורך זמן בתוך החוויה המטרידה , הזרימה החופשית של אסוציאציות, הליווי המכוון והממקד של המטפל.
שיטת ה EMDR היא אחת השיטות הטיפוליות הנחקרות ביותר ויש לה סימוכין מחקריים רבים מאוד. להתרשמות בקרו באתר המרכז את כל המחקרים בנושא:
http://emdr.nku.edu/